Українська
English
ברוסיה הגיעו לרמת טירוף חדשה: שם טוענים שהמערב «חוטף» ילדים אוקראינים כדי למסור אותם למשפחות להט״ב
מה המשמעות עבור ישראל?
ב-28 במאי 2026 הפיצה סוכנות הידיעות הממלכתית הרוסית RIA Novosti, בהסתמך על דו״ח חדש של משרד החוץ הרוסי בשם «על מצב זכויות האדם באוקראינה», את הטענה שילדים אוקראינים מוצאים כביכול «באופן בלתי חוקי» למדינות האיחוד האירופי ולארצות הברית. באותה מסגרת נטען גם כי «מסמכי הילדים עלולים להיות מושמדים», וכי קטינים כביכול «נמסרים לאימוץ, בין היתר למשפחות להט״ב».
זה נשמע כמו עוד טירוף תעמולתי רוסי.
אבל למעשה זו לא רק אמירה מטורפת.
זה ניסיון להפוך על הראש את אחת ההאשמות הכבדות ביותר נגד רוסיה עצמה.
ברור שבעולם נורמלי אף אחד לא יאמין ברצינות למבנה כזה. יותר מדי ברור לשם מה זה נועד. זו אינה הודעה לקהילה הבינלאומית, לא דו״ח זכויות אדם ולא ניסיון אמיתי להוכיח משהו.
זה טקסט לצריכה פנימית.
לאותו קהל רוסי פנימי, שצריך להסביר לו שוב מדוע רוסיה כביכול «מצילה», בזמן שבפועל היא מואשמת בגירוש ילדים. לאנשים שמוכרים להם במשך שנים את אותה נוסחה: אם הקרמלין ביצע פשע, צריך מיד להמציא שהאויבים עושים אותו דבר — רק «הרבה יותר גרוע».
נושא הלהט״ב כאן לא נועד לעובדות, אלא לרגש. התעמולה הרוסית משתמשת כבר מזמן בדימוי של «מערב להט״בי» ככפתור פחד: לוחצים — והקהל כבר לא שואל איפה הראיות, מי בדק את הנתונים ולמה מדברים על זה דווקא עכשיו.
הנוסחה פשוטה: ילדים + מערב + מסמכים מושמדים + להט״ב = פאניקה מוסרית מוכנה.
אבל אם מסירים את הרגש, נשאר חלל ריק.
רוסיה לוקחת נושא שבו היא עצמה הפכה למושא של הליכים פליליים בינלאומיים, וזורקת אותו בחזרה לעבר אוקראינה, האיחוד האירופי וארצות הברית. השאלה «לאן רוסיה הוציאה את הילדים האוקראינים?» מוחלפת בשאלה «מה המערב עושה עם ילדים אוקראינים?»
זו אינה רטוריקה מקרית.
זו דרך לטשטש אחריות.
למשרד החוץ הרוסי לא היה מספיק פשוט לומר: «אוקראינה מתייחסת רע לילדים».
זה היה חלש מדי.
היה צריך סיפור שיכה מיד ברגש של הקהל הרוסי. לכן בדו״ח מופיע המערב. אחר כך ארצות הברית ואירופה. אחר כך מסמכים מושמדים. אחר כך משפחות להט״ב.
זו אינה קונסטרוקציה משפטית.
זו תמונה תעמולתית.
היא בנויה כך שהקורא לא ישאל: איפה ההוכחות, אילו ילדים, אילו משפחות, אילו החלטות בתי משפט, אילו רשויות רווחה, אילו משקיפים בינלאומיים אישרו את זה?
מציעים לו להזדעזע מיד.
כך בדיוק עובדת פאניקה מוסרית. היא מחליפה בדיקת עובדות בתחושת אימה.
אבל בנושא הילדים האוקראינים תחושות אינן מספיקות. כאן יש תאריכים, מסמכים והחלטות בינלאומיות קונקרטיות.
17 במרץ 2023 — צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ולדימיר פוטין ומריה לבובה-בלובה בפרשת הגירוש וההעברה הבלתי חוקיים של ילדים אוקראינים משטחים כבושים של אוקראינה לרוסיה.
12 במרץ 2026 — מסקנת ועדת האו״ם בדבר פשעים נגד האנושות הקשורים לגירוש ולהעברה כפויה של ילדים אוקראינים בידי הרשויות הרוסיות.
11 במאי 2026 — סנקציות של האיחוד האירופי נגד אנשים וארגונים הקשורים לגירוש, הטמעה כפויה, אינדוקטרינציה וחינוך צבאי של ילדים אוקראינים.
28 במאי 2026 — משרד החוץ הרוסי מנסה להפוך את הסיפור ולהאשים את המערב.
הרצף הזה מסביר הרבה בפני עצמו.
קודם מופיעה האשמה בינלאומית נגד רוסיה. אחר כך — מסקנות האו״ם. לאחר מכן — סנקציות של האיחוד האירופי. ורק אז משרד החוץ הרוסי מנסה לומר: זה לא אנחנו, זה המערב.
לא מדובר רק באוקראינה. מדובר באופן שבו מדינה תוקפנית עובדת עם נושא הילדים, המלחמה, הזיכרון והזהות.
בהתחלה קוראים לילדים «מפונים». אחר כך מסבירים את העברתם כ«הצלה». לאחר מכן, כשמופיעות האשמות בינלאומיות, התוקפן מתחיל להאשים אחרים ב«חטיפת ילדים». ואז הכול שוקע במילים על מוסר, מערב, משפחה ו«ערכים מסורתיים».
ישראל מבינה היטב שמלחמה אינה מתנהלת רק בנשק. היא מתנהלת גם במסמכים, בשמות, בשפה, בסיפורי משפחות ובזכותו של אדם להישאר חלק מעמו.
עם הילדים האוקראינים זו בדיוק השאלה המרכזית.
לא רק היכן הם נמצאים פיזית.
אלא מי מחליט מי הם יהיו מחר.
קראו את המאמר המלא כאן:
https://news.nikk.co.il/he/276278-2/
.....
לכן חשוב לפרק נושאים כאלה עד הסוף — ולעקוב אחר האופן שבו הם ממשיכים להתפתח.
עקבו אחרי אלכסנדר לוצנקו | NAnews - Nikk.Agency Israel News, כדי לא לפספס אירועים חשובים ופרסומים חדשים.
אם זה חשוב — שתפו.
ברוסיה הגיעו לרמת טירוף חדשה: שם טוענים שהמערב «חוטף» ילדים אוקראינים כדי למסור אותם למשפחות להט״ב
#NAnews #NikkAgency #IsraelNews #Israel #Ukraine #IsraelUkraine #ישראל #אוקראינה #רוסיה #ילדיאוקראינה #ICC #פוטין #WarCrimes #HumanRights
מה המשמעות עבור ישראל?
ב-28 במאי 2026 הפיצה סוכנות הידיעות הממלכתית הרוסית RIA Novosti, בהסתמך על דו״ח חדש של משרד החוץ הרוסי בשם «על מצב זכויות האדם באוקראינה», את הטענה שילדים אוקראינים מוצאים כביכול «באופן בלתי חוקי» למדינות האיחוד האירופי ולארצות הברית. באותה מסגרת נטען גם כי «מסמכי הילדים עלולים להיות מושמדים», וכי קטינים כביכול «נמסרים לאימוץ, בין היתר למשפחות להט״ב».
זה נשמע כמו עוד טירוף תעמולתי רוסי.
אבל למעשה זו לא רק אמירה מטורפת.
זה ניסיון להפוך על הראש את אחת ההאשמות הכבדות ביותר נגד רוסיה עצמה.
ברור שבעולם נורמלי אף אחד לא יאמין ברצינות למבנה כזה. יותר מדי ברור לשם מה זה נועד. זו אינה הודעה לקהילה הבינלאומית, לא דו״ח זכויות אדם ולא ניסיון אמיתי להוכיח משהו.
זה טקסט לצריכה פנימית.
לאותו קהל רוסי פנימי, שצריך להסביר לו שוב מדוע רוסיה כביכול «מצילה», בזמן שבפועל היא מואשמת בגירוש ילדים. לאנשים שמוכרים להם במשך שנים את אותה נוסחה: אם הקרמלין ביצע פשע, צריך מיד להמציא שהאויבים עושים אותו דבר — רק «הרבה יותר גרוע».
נושא הלהט״ב כאן לא נועד לעובדות, אלא לרגש. התעמולה הרוסית משתמשת כבר מזמן בדימוי של «מערב להט״בי» ככפתור פחד: לוחצים — והקהל כבר לא שואל איפה הראיות, מי בדק את הנתונים ולמה מדברים על זה דווקא עכשיו.
הנוסחה פשוטה: ילדים + מערב + מסמכים מושמדים + להט״ב = פאניקה מוסרית מוכנה.
אבל אם מסירים את הרגש, נשאר חלל ריק.
רוסיה לוקחת נושא שבו היא עצמה הפכה למושא של הליכים פליליים בינלאומיים, וזורקת אותו בחזרה לעבר אוקראינה, האיחוד האירופי וארצות הברית. השאלה «לאן רוסיה הוציאה את הילדים האוקראינים?» מוחלפת בשאלה «מה המערב עושה עם ילדים אוקראינים?»
זו אינה רטוריקה מקרית.
זו דרך לטשטש אחריות.
למשרד החוץ הרוסי לא היה מספיק פשוט לומר: «אוקראינה מתייחסת רע לילדים».
זה היה חלש מדי.
היה צריך סיפור שיכה מיד ברגש של הקהל הרוסי. לכן בדו״ח מופיע המערב. אחר כך ארצות הברית ואירופה. אחר כך מסמכים מושמדים. אחר כך משפחות להט״ב.
זו אינה קונסטרוקציה משפטית.
זו תמונה תעמולתית.
היא בנויה כך שהקורא לא ישאל: איפה ההוכחות, אילו ילדים, אילו משפחות, אילו החלטות בתי משפט, אילו רשויות רווחה, אילו משקיפים בינלאומיים אישרו את זה?
מציעים לו להזדעזע מיד.
כך בדיוק עובדת פאניקה מוסרית. היא מחליפה בדיקת עובדות בתחושת אימה.
אבל בנושא הילדים האוקראינים תחושות אינן מספיקות. כאן יש תאריכים, מסמכים והחלטות בינלאומיות קונקרטיות.
17 במרץ 2023 — צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ולדימיר פוטין ומריה לבובה-בלובה בפרשת הגירוש וההעברה הבלתי חוקיים של ילדים אוקראינים משטחים כבושים של אוקראינה לרוסיה.
12 במרץ 2026 — מסקנת ועדת האו״ם בדבר פשעים נגד האנושות הקשורים לגירוש ולהעברה כפויה של ילדים אוקראינים בידי הרשויות הרוסיות.
11 במאי 2026 — סנקציות של האיחוד האירופי נגד אנשים וארגונים הקשורים לגירוש, הטמעה כפויה, אינדוקטרינציה וחינוך צבאי של ילדים אוקראינים.
28 במאי 2026 — משרד החוץ הרוסי מנסה להפוך את הסיפור ולהאשים את המערב.
הרצף הזה מסביר הרבה בפני עצמו.
קודם מופיעה האשמה בינלאומית נגד רוסיה. אחר כך — מסקנות האו״ם. לאחר מכן — סנקציות של האיחוד האירופי. ורק אז משרד החוץ הרוסי מנסה לומר: זה לא אנחנו, זה המערב.
לא מדובר רק באוקראינה. מדובר באופן שבו מדינה תוקפנית עובדת עם נושא הילדים, המלחמה, הזיכרון והזהות.
בהתחלה קוראים לילדים «מפונים». אחר כך מסבירים את העברתם כ«הצלה». לאחר מכן, כשמופיעות האשמות בינלאומיות, התוקפן מתחיל להאשים אחרים ב«חטיפת ילדים». ואז הכול שוקע במילים על מוסר, מערב, משפחה ו«ערכים מסורתיים».
ישראל מבינה היטב שמלחמה אינה מתנהלת רק בנשק. היא מתנהלת גם במסמכים, בשמות, בשפה, בסיפורי משפחות ובזכותו של אדם להישאר חלק מעמו.
עם הילדים האוקראינים זו בדיוק השאלה המרכזית.
לא רק היכן הם נמצאים פיזית.
אלא מי מחליט מי הם יהיו מחר.
קראו את המאמר המלא כאן:
https://news.nikk.co.il/he/276278-2/
.....
לכן חשוב לפרק נושאים כאלה עד הסוף — ולעקוב אחר האופן שבו הם ממשיכים להתפתח.
עקבו אחרי אלכסנדר לוצנקו | NAnews - Nikk.Agency Israel News, כדי לא לפספס אירועים חשובים ופרסומים חדשים.
אם זה חשוב — שתפו.
ברוסיה הגיעו לרמת טירוף חדשה: שם טוענים שהמערב «חוטף» ילדים אוקראינים כדי למסור אותם למשפחות להט״ב
#NAnews #NikkAgency #IsraelNews #Israel #Ukraine #IsraelUkraine #ישראל #אוקראינה #רוסיה #ילדיאוקראינה #ICC #פוטין #WarCrimes #HumanRights
ברוסיה הגיעו לרמת טירוף חדשה: שם טוענים שהמערב «חוטף» ילדים אוקראינים כדי למסור אותם למשפחות להט״ב
מה המשמעות עבור ישראל?
ב-28 במאי 2026 הפיצה סוכנות הידיעות הממלכתית הרוסית RIA Novosti, בהסתמך על דו״ח חדש של משרד החוץ הרוסי בשם «על מצב זכויות האדם באוקראינה», את הטענה שילדים אוקראינים מוצאים כביכול «באופן בלתי חוקי» למדינות האיחוד האירופי ולארצות הברית. באותה מסגרת נטען גם כי «מסמכי הילדים עלולים להיות מושמדים», וכי קטינים כביכול «נמסרים לאימוץ, בין היתר למשפחות להט״ב».
זה נשמע כמו עוד טירוף תעמולתי רוסי.
אבל למעשה זו לא רק אמירה מטורפת.
זה ניסיון להפוך על הראש את אחת ההאשמות הכבדות ביותר נגד רוסיה עצמה.
ברור שבעולם נורמלי אף אחד לא יאמין ברצינות למבנה כזה. יותר מדי ברור לשם מה זה נועד. זו אינה הודעה לקהילה הבינלאומית, לא דו״ח זכויות אדם ולא ניסיון אמיתי להוכיח משהו.
זה טקסט לצריכה פנימית.
לאותו קהל רוסי פנימי, שצריך להסביר לו שוב מדוע רוסיה כביכול «מצילה», בזמן שבפועל היא מואשמת בגירוש ילדים. לאנשים שמוכרים להם במשך שנים את אותה נוסחה: אם הקרמלין ביצע פשע, צריך מיד להמציא שהאויבים עושים אותו דבר — רק «הרבה יותר גרוע».
נושא הלהט״ב כאן לא נועד לעובדות, אלא לרגש. התעמולה הרוסית משתמשת כבר מזמן בדימוי של «מערב להט״בי» ככפתור פחד: לוחצים — והקהל כבר לא שואל איפה הראיות, מי בדק את הנתונים ולמה מדברים על זה דווקא עכשיו.
הנוסחה פשוטה: ילדים + מערב + מסמכים מושמדים + להט״ב = פאניקה מוסרית מוכנה.
אבל אם מסירים את הרגש, נשאר חלל ריק.
רוסיה לוקחת נושא שבו היא עצמה הפכה למושא של הליכים פליליים בינלאומיים, וזורקת אותו בחזרה לעבר אוקראינה, האיחוד האירופי וארצות הברית. השאלה «לאן רוסיה הוציאה את הילדים האוקראינים?» מוחלפת בשאלה «מה המערב עושה עם ילדים אוקראינים?»
זו אינה רטוריקה מקרית.
זו דרך לטשטש אחריות.
למשרד החוץ הרוסי לא היה מספיק פשוט לומר: «אוקראינה מתייחסת רע לילדים».
זה היה חלש מדי.
היה צריך סיפור שיכה מיד ברגש של הקהל הרוסי. לכן בדו״ח מופיע המערב. אחר כך ארצות הברית ואירופה. אחר כך מסמכים מושמדים. אחר כך משפחות להט״ב.
זו אינה קונסטרוקציה משפטית.
זו תמונה תעמולתית.
היא בנויה כך שהקורא לא ישאל: איפה ההוכחות, אילו ילדים, אילו משפחות, אילו החלטות בתי משפט, אילו רשויות רווחה, אילו משקיפים בינלאומיים אישרו את זה?
מציעים לו להזדעזע מיד.
כך בדיוק עובדת פאניקה מוסרית. היא מחליפה בדיקת עובדות בתחושת אימה.
אבל בנושא הילדים האוקראינים תחושות אינן מספיקות. כאן יש תאריכים, מסמכים והחלטות בינלאומיות קונקרטיות.
17 במרץ 2023 — צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ולדימיר פוטין ומריה לבובה-בלובה בפרשת הגירוש וההעברה הבלתי חוקיים של ילדים אוקראינים משטחים כבושים של אוקראינה לרוסיה.
12 במרץ 2026 — מסקנת ועדת האו״ם בדבר פשעים נגד האנושות הקשורים לגירוש ולהעברה כפויה של ילדים אוקראינים בידי הרשויות הרוסיות.
11 במאי 2026 — סנקציות של האיחוד האירופי נגד אנשים וארגונים הקשורים לגירוש, הטמעה כפויה, אינדוקטרינציה וחינוך צבאי של ילדים אוקראינים.
28 במאי 2026 — משרד החוץ הרוסי מנסה להפוך את הסיפור ולהאשים את המערב.
הרצף הזה מסביר הרבה בפני עצמו.
קודם מופיעה האשמה בינלאומית נגד רוסיה. אחר כך — מסקנות האו״ם. לאחר מכן — סנקציות של האיחוד האירופי. ורק אז משרד החוץ הרוסי מנסה לומר: זה לא אנחנו, זה המערב.
לא מדובר רק באוקראינה. מדובר באופן שבו מדינה תוקפנית עובדת עם נושא הילדים, המלחמה, הזיכרון והזהות.
בהתחלה קוראים לילדים «מפונים». אחר כך מסבירים את העברתם כ«הצלה». לאחר מכן, כשמופיעות האשמות בינלאומיות, התוקפן מתחיל להאשים אחרים ב«חטיפת ילדים». ואז הכול שוקע במילים על מוסר, מערב, משפחה ו«ערכים מסורתיים».
ישראל מבינה היטב שמלחמה אינה מתנהלת רק בנשק. היא מתנהלת גם במסמכים, בשמות, בשפה, בסיפורי משפחות ובזכותו של אדם להישאר חלק מעמו.
עם הילדים האוקראינים זו בדיוק השאלה המרכזית.
לא רק היכן הם נמצאים פיזית.
אלא מי מחליט מי הם יהיו מחר.
קראו את המאמר המלא כאן:
https://news.nikk.co.il/he/276278-2/
.....
לכן חשוב לפרק נושאים כאלה עד הסוף — ולעקוב אחר האופן שבו הם ממשיכים להתפתח.
עקבו אחרי אלכסנדר לוצנקו | NAnews - Nikk.Agency Israel News, כדי לא לפספס אירועים חשובים ופרסומים חדשים.
אם זה חשוב — שתפו.
ברוסיה הגיעו לרמת טירוף חדשה: שם טוענים שהמערב «חוטף» ילדים אוקראינים כדי למסור אותם למשפחות להט״ב
#NAnews #NikkAgency #IsraelNews #Israel #Ukraine #IsraelUkraine #ישראל #אוקראינה #רוסיה #ילדיאוקראינה #ICC #פוטין #WarCrimes #HumanRights
1Kпереглядів
