ברוסיה הגיעו לרמת טירוף חדשה: שם טוענים שהמערב «חוטף» ילדים אוקראינים כדי למסור אותם למשפחות להט״ב מה המשמעות עבור ישראל? ב-28 במאי 2026 הפיצה סוכנות הידיעות הממלכתית הרוסית RIA Novosti, בהסתמך על דו״ח חדש של משרד החוץ הרוסי בשם «על מצב זכויות האדם באוקראינה», את הטענה שילדים אוקראינים מוצאים כביכול «באופן בלתי חוקי» למדינות האיחוד האירופי ולארצות הברית. באותה מסגרת נטען גם כי «מסמכי הילדים עלולים להיות מושמדים», וכי קטינים כביכול «נמסרים לאימוץ, בין היתר למשפחות להט״ב». זה נשמע כמו עוד טירוף תעמולתי רוסי. אבל למעשה זו לא רק אמירה מטורפת. זה ניסיון להפוך על הראש את אחת ההאשמות הכבדות ביותר נגד רוסיה עצמה. ברור שבעולם נורמלי אף אחד לא יאמין ברצינות למבנה כזה. יותר מדי ברור לשם מה זה נועד. זו אינה הודעה לקהילה הבינלאומית, לא דו״ח זכויות אדם ולא ניסיון אמיתי להוכיח משהו. זה טקסט לצריכה פנימית. לאותו קהל רוסי פנימי, שצריך להסביר לו שוב מדוע רוסיה כביכול «מצילה», בזמן שבפועל היא מואשמת בגירוש ילדים. לאנשים שמוכרים להם במשך שנים את אותה נוסחה: אם הקרמלין ביצע פשע, צריך מיד להמציא שהאויבים עושים אותו דבר — רק «הרבה יותר גרוע». נושא הלהט״ב כאן לא נועד לעובדות, אלא לרגש. התעמולה הרוסית משתמשת כבר מזמן בדימוי של «מערב להט״בי» ככפתור פחד: לוחצים — והקהל כבר לא שואל איפה הראיות, מי בדק את הנתונים ולמה מדברים על זה דווקא עכשיו. הנוסחה פשוטה: ילדים + מערב + מסמכים מושמדים + להט״ב = פאניקה מוסרית מוכנה. אבל אם מסירים את הרגש, נשאר חלל ריק. רוסיה לוקחת נושא שבו היא עצמה הפכה למושא של הליכים פליליים בינלאומיים, וזורקת אותו בחזרה לעבר אוקראינה, האיחוד האירופי וארצות הברית. השאלה «לאן רוסיה הוציאה את הילדים האוקראינים?» מוחלפת בשאלה «מה המערב עושה עם ילדים אוקראינים?» זו אינה רטוריקה מקרית. זו דרך לטשטש אחריות. למשרד החוץ הרוסי לא היה מספיק פשוט לומר: «אוקראינה מתייחסת רע לילדים». זה היה חלש מדי. היה צריך סיפור שיכה מיד ברגש של הקהל הרוסי. לכן בדו״ח מופיע המערב. אחר כך ארצות הברית ואירופה. אחר כך מסמכים מושמדים. אחר כך משפחות להט״ב. זו אינה קונסטרוקציה משפטית. זו תמונה תעמולתית. היא בנויה כך שהקורא לא ישאל: איפה ההוכחות, אילו ילדים, אילו משפחות, אילו החלטות בתי משפט, אילו רשויות רווחה, אילו משקיפים בינלאומיים אישרו את זה? מציעים לו להזדעזע מיד. כך בדיוק עובדת פאניקה מוסרית. היא מחליפה בדיקת עובדות בתחושת אימה. אבל בנושא הילדים האוקראינים תחושות אינן מספיקות. כאן יש תאריכים, מסמכים והחלטות בינלאומיות קונקרטיות. 17 במרץ 2023 — צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ולדימיר פוטין ומריה לבובה-בלובה בפרשת הגירוש וההעברה הבלתי חוקיים של ילדים אוקראינים משטחים כבושים של אוקראינה לרוסיה. 12 במרץ 2026 — מסקנת ועדת האו״ם בדבר פשעים נגד האנושות הקשורים לגירוש ולהעברה כפויה של ילדים אוקראינים בידי הרשויות הרוסיות. 11 במאי 2026 — סנקציות של האיחוד האירופי נגד אנשים וארגונים הקשורים לגירוש, הטמעה כפויה, אינדוקטרינציה וחינוך צבאי של ילדים אוקראינים. 28 במאי 2026 — משרד החוץ הרוסי מנסה להפוך את הסיפור ולהאשים את המערב. הרצף הזה מסביר הרבה בפני עצמו. קודם מופיעה האשמה בינלאומית נגד רוסיה. אחר כך — מסקנות האו״ם. לאחר מכן — סנקציות של האיחוד האירופי. ורק אז משרד החוץ הרוסי מנסה לומר: זה לא אנחנו, זה המערב. לא מדובר רק באוקראינה. מדובר באופן שבו מדינה תוקפנית עובדת עם נושא הילדים, המלחמה, הזיכרון והזהות. בהתחלה קוראים לילדים «מפונים». אחר כך מסבירים את העברתם כ«הצלה». לאחר מכן, כשמופיעות האשמות בינלאומיות, התוקפן מתחיל להאשים אחרים ב«חטיפת ילדים». ואז הכול שוקע במילים על מוסר, מערב, משפחה ו«ערכים מסורתיים». ישראל מבינה היטב שמלחמה אינה מתנהלת רק בנשק. היא מתנהלת גם במסמכים, בשמות, בשפה, בסיפורי משפחות ובזכותו של אדם להישאר חלק מעמו. עם הילדים האוקראינים זו בדיוק השאלה המרכזית. לא רק היכן הם נמצאים פיזית. אלא מי מחליט מי הם יהיו מחר. קראו את המאמר המלא כאן: https://news.nikk.co.il/he/276278-2/ ..... לכן חשוב לפרק נושאים כאלה עד הסוף — ולעקוב אחר האופן שבו הם ממשיכים להתפתח. עקבו אחרי אלכסנדר לוצנקו | NAnews - Nikk.Agency Israel News, כדי לא לפספס אירועים חשובים ופרסומים חדשים. אם זה חשוב — שתפו. ברוסיה הגיעו לרמת טירוף חדשה: שם טוענים שהמערב «חוטף» ילדים אוקראינים כדי למסור אותם למשפחות להט״ב #NAnews #NikkAgency #IsraelNews #Israel #Ukraine #IsraelUkraine #ישראל #אוקראינה #רוסיה #ילדיאוקראינה #ICC #פוטין #WarCrimes #HumanRights

אם מהמרים רק על כוח, המלחמה הופכת לאינסופית: הררי על ישראל, אוקראינה ועידן חדש של איומים יובל נח הררי לא אומר לישראל לוותר על כוח. חשוב להדגיש זאת כבר מההתחלה, כי אחרת קל לעוות את דבריו. הוא לא מציע למדינה שחוותה את 7 באוקטובר לחיות באשליות. הוא לא חולק על כך שישראל זקוקה לצבא, למודיעין, לגבולות, למוכנות לתגובה וליכולת להתמודד עם האיומים של חמאס, חיזבאללה, איראן ואויבים אחרים. אבל הררי מדבר על דבר אחר: כאשר כוח מפסיק להיות כלי הגנה והופך לאמונה היחידה של המדינה, הוא מפסיק לספק ביטחון. הוא מתחיל לדרוש עוד ועוד כוח. ובשלב מסוים המדינה כבר לא מגינה על העתיד, אלא נתקעת בהווה שבו כל יום מוסבר באמצעות איום חדש, אויב חדש, הצדקה חדשה וצורך חדש ללחוץ חזק יותר. מה ישראל ואוקראינה צריכות להבין מזה עכשיו? בדיוק כאן השיחה שלו עם עזרא קליין ב-26 במאי 2026 נשמעת לא כמו הרצאה פילוסופית, אלא כמו אזהרה לישראל, לאוקראינה, לאירופה ולעולם כולו, שמתרגל שוב לשפה של אימפריות, אולטימטומים וסחיטה בכוח. וכאן הניסיון האוקראיני נעשה חשוב במיוחד. פוטין גם הוא הימר על כוח גס. הוא היה בטוח שאוקראינה תקרוס במהירות, שאפשר לרסק מדינה באמצעות טנקים, טילים, פחד ומבנה שלטוני אנכי. בתוך ההיגיון הזה אוקראינה לא הייתה חברה חיה, אלא שטח על מפה. לא עם, אלא אובייקט של לחץ. אבל אוקראינה לא קרסה. היא הראתה שמדינה היא לא רק צבא, ממשל וגבולות. היא גם אנשים שמוכנים להגן על הבית שלהם. היא סולידריות לאומית. היא אמון בין אנשים שאינם מכירים זה את זה. היא מוכנות לשלם מחיר עבור חירות ועבור הזכות להחליט בעצמם על עתידם. בדיוק משום כך הדוגמה של אוקראינה חשובה כל כך לישראל. ישראל ואוקראינה נמצאות במלחמות שונות, מול איומים שונים, עם היסטוריה שונה וגיאוגרפיה שונה. אבל שתי המדינות חיות בעולם שבו אויבים בודקים את אותה שאלה: האם אפשר שוב לשבור גבולות בכוח, להרוג אזרחים, למחוק זהות ולחכות שהעולם יתרגל? אוקראינה עונה על השאלה הזאת בהתנגדות לתוקפנות הרוסית. ישראל עונה על השאלה הזאת אחרי 7 באוקטובר, כאשר חמאס ניסה לא רק להרוג ישראלים, אלא לשבור את עצם הסיפור של הביטחון הישראלי, האמון והזכות לחיות בבית. אבל כאן מתחיל הרגע הקשה ביותר. הררי לא אומר שישראל צריכה להיות חלשה. הוא אומר שמדינה שמאמינה רק בכוח עלולה להילכד במלכודת. משום שאם ביטחון נבנה רק על דיכוי איומים, רשימת האיומים לעולם אינה נגמרת. אוקראינה הראתה שכוחו של התוקפן אינו כל-יכול. ישראל צריכה להראות דבר אחר: שכוחה של מדינה המגינה על עצמה אינו חייב להפוך לפולחן כוח. זה חשוב במיוחד עבור ההיסטוריה היהודית. הררי מזכיר את יבנה, את אלפיים שנות המסורת היהודית של לימוד, ויכוח, חוק, זיכרון והיכולת להיות שונה. הציונות לא הייתה פרויקט של חולשה. היא נתנה לעם היהודי צבא, מדינה, שפה, אדמה ויכולת להגן על עצמו. אבל השאלה נשארת פתוחה: לשם מה נחוץ הכוח? אם רק לשם עוד כוח — זו דרך ללא סוף. אם לשם חיים, עתיד, ביטחון האזרחים, אמון החברה, הגנה על ילדים, שמירת הבית וזכותו של עם להיות עצמו — אז הכוח חייב להיות קשור לאסטרטגיה, לאחריות וליכולת לראות את המציאות במלואה. כך גם לגבי אוקראינה. אוקראינה אינה נלחמת כדי להפוך למראה של רוסיה. אוקראינה נלחמת כדי לשרוד כמדינה חופשית, לא לאפשר לפוטין לשרטט מחדש גבולות ולהוכיח שכוח אימפריאלי גס אינו חוק העולם. בדיוק משום כך השיחה של הררי חשובה לישראל ולאוקראינה גם יחד. היא אינה עוסקת בוויתור על הגנה. היא עוסקת בכך שהגנה לבדה אינה מספיקה, אם אין הבנה ברורה של העתיד. צבא יכול לנצח בקרב. אבל חברה חייבת להבין איזו מדינה היא מגינה עליה, אילו כללים היא רואה כשלה, איזה סיפור היא תעביר לילדיה ומדוע אסור לאויב להכתיב לה את דמותה המוסרית. אוקראינה מגינה היום לא רק על שטח. היא מגינה על העיקרון שלפיו כוח גדול אינו רשאי להשמיד מדינה קטנה יותר רק מפני שהוא יכול. ישראל מגינה היום לא רק על גבולות. היא מגינה על זכותה של המדינה היהודית לחיות אחרי 7 באוקטובר, אך גם על הצורך שלא לאבד את עצמה בתוך מלחמה אינסופית, פחד ופילוג פנימי. וכאן האזהרה של הררי נשמעת חדה במיוחד: כוח הכרחי כאשר תוקפים אותך. אבל אם כוח הופך לתשובה היחידה לכל השאלות, הוא מפסיק להיות הגנה ומתחיל לנהל את המדינה במקום פוליטיקה, זיכרון, חוק ועתיד. ..... לכן חשוב לפרק נושאים כאלה עד הסוף — ולעקוב אחר הדרך שבה הם מתפתחים בהמשך ..... עקבו אחרי אלכסנדר לוצנקו | NAnews — חדשות ישראל, כדי לא לפספס אירועים חשובים ופרסומים חדשים. לקריאה מלאה: https://nikk.agency/he/276222-2/ אם זה חשוב — שתפו. אם מהמרים רק על כוח, המלחמה הופכת לאינסופית: הררי על ישראל, אוקראינה ועידן חדש של איומים #NAnews #Israel #Ukraine #IsraelUkraine #ישראל #אוקראינה #הררי #יובלנחהררי #בינהמלאכותית #פוליטיקה #ביטחון #7באוקטובר #חמאס #פוטין #רוסיה

פוטין עדיין לא הבין את הדבר המרכזי: התקפות על ערים אוקראיניות לא גורמות לאנשים “להיכנע”. הן הופכות את החברה האוקראינית לקשוחה יותר, מאורגנת יותר וכועסת יותר. כל בית שנהרס הוא עוד הוכחה לכך שוויתורים לטרור לא עוצרים טרור. ליל טרור המוני באוקראינה: רוסיה תקפה ב“קינז’אלים”, “אורשניק” וכטב״מים — למה הטרור הרוסי שוב לא שבר את אוקראינה מה ישראל צריכה להבין מהלילה הזה? הלילה שבין 23 ל-24 במאי 2026 הפך עבור קייב לאחד הלילות הקשים ביותר מאז תחילת המלחמה בהיקף מלא. רוסיה ביצעה נגד אוקראינה מתקפה משולבת ומסיבית — באמצעות טילים מסוגים שונים, טילים בליסטיים ומאות כטב״מים. היעד המרכזי שוב היה הבירה. לפי נתונים ראשוניים, מתחילת היממה נפגעו לפחות 83 בני אדם. יש הרוגים. היקף המתקפה היה עצום: כ-90 טילים מסוגים שונים, בהם 36 טילים בליסטיים, וכ-600 כטב״מים. חלק מהמטרות יורטו, אבל לא את כל הטילים הבליסטיים ניתן לעצור באמצעי ההגנה האווירית הקיימים. כך בדיוק נראית היום ה“עוצמה” הרוסית האמיתית — טילים נגד דירות, כניסות לבניינים, חדרי ילדים ואנשים שרק ניסו לשרוד עוד לילה. אי אפשר להסביר מתקפה כזאת בהיגיון צבאי. זו לא אסטרטגיית ניצחון. זה ניסיון לזרוע פחד, כעס, עייפות ותחושת חוסר אונים. רוסיה שוב פועלת כמדינת טרור: היא לא מצליחה לנצח את הצבא האוקראיני — ולכן פוגעת בבתי מגורים, בתי ספר, שווקים, מרכזי קניות ואנשים רגילים. פוטין רצה להציג “כוח”, אבל הראה רק חולשה של טרוריסט שנלחם לא בצבא, אלא בערים. מוסקבה ניסתה להציג את המתקפה הזאת כהפגנת יכולות. בפועל, היא שוב חשפה חולשה פוליטית וצבאית. כשמדינה לא מצליחה להשיג תוצאה בשדה הקרב, היא מתחילה להילחם בבנייני מגורים, שווקים ובתי ספר. זוהי מהות הטקטיקה הרוסית הנוכחית. לא לנצח צבא — אלא להעניש אזרחים. לא לשנות את מהלך המלחמה — אלא להרגיל את העולם למתקפות ליליות. לא להציע שלום — אלא להעלות שוב את מחיר הדם. לא רק קייב הותקפה. תחת אש היו גם מחוזות צ’רקאסי, חרקיב, קירובוהראד, אודסה, פולטבה, סומי, ז’יטומיר וחמלניצקי. בנפרד דווח על מתקפה נגד בילה צרקווה באמצעות טיל שמקושר ל“אורשניק” הרוסי. את שם הנשק הזה מוסקבה משתמשת בו ככלי ללחץ פסיכולוגי. אבל מאחורי האריזה התעמולתית נשארת אותה מציאות: הטילים עפים לעבר ערים, לא לעבר “איומים מיתיים”. לכן את משטר פוטין צריך לקרוא בשמו: משטר טרוריסטי שמנסה לסחוט את העולם באמצעות תקיפות נגד אזרחים. עבור ישראל, הסיפור הזה לא יכול להיות רחוק. ישראלים יודעים היטב מהן אזעקות בלילה, טילים, מקלטים, המתנה להודעות מקרובים והבוקר שאחרי הפיצוצים. לכן המתקפה על קייב היא לא רק טרגדיה אוקראינית. זו אזהרה לכל המדינות שמבינות את מחיר הטרור. כאשר מאפשרים לטרוריסטים לירות על ערים ללא ענישה אמיתית, הם מפרשים את השתיקה כאישור להמשיך. ..... לכן חשוב לברר נושאים כאלה עד הסוף — ולעקוב אחרי הדרך שבה הם מתפתחים בהמשך ..... עקבו אחרי אלכסנדר לוצנקו | NAnews — חדשות ישראל, כדי לא לפספס אירועים חשובים ופרסומים חדשים. לקריאה מלאה כאן: https://news.nikk.co.il/he/275578-2/ אם זה חשוב — שתפו. #NAnews #Israel #Ukraine #IsraelUkraine #ישראל #קייב #אוקראינה #רוסיה #RussianWar #StandWithUkraine #הגנהאווירית #טרור #Kyiv #מחוזחמלניצקי

באודסה יוקם פסל לזאב ז’בוטינסקי: הוועדה כבר קיבלה החלטה מה זה אומר לקשר בין אודסה, אוקראינה וישראל? הוועדה ההיסטורית-טופונימית של מועצת העיר אודסה תמכה פה אחד ביוזמה להציב בעיר פסל-חזה של ולדימיר / זאב ז’בוטינסקי — בן אודסה, סופר, משורר ואחד ממנהיגי התנועה הציונית, אדם שאי אפשר להבין את ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל העתידית בלעדיו. על כך דיווחו כלי תקשורת באודסה ב-15 במאי 2026. חשוב להדגיש: הוועדה תמכה בעצם הרעיון להקמת האנדרטה. המיקום הסופי עדיין לא אושר, וההחלטה הסופית אמורה להתקבל על ידי חברי מועצת העיר אודסה. קודם לכן נבחנו אפשרויות באזור בית האופרה — פאלה-רויאל ורחוב לנז’רוניבסקה. באזור הזה פעלה בעבר מערכת העיתון “אודסקי ליסטוק”, שבו עבד ז’בוטינסקי, וגם הרומן שלו “חמישה” נפתח ליד בניין האופרה. עם זאת, חברי הוועדה החליטו לחפש פתרון מאוזן יותר. יחד עם מחלקת האדריכלות והתכנון העירוני, יומלץ ליוזמים לבחון מיקומים חלופיים להצבת הפסל. הסיבה מובנת: אודסה מחזיקה במעמד של אתר מורשת תרבות עולמית של אונסק״ו, ואנדרטה חדשה אינה אמורה לפגוע במרקם ההיסטורי של העיר. כלומר, אודסה כבר אמרה “כן” לזיכרון ז’בוטינסקי — אבל עדיין צריכה לקבוע איפה בדיוק יעמוד הפסל. ז’בוטינסקי נולד באודסה והתגבש בתוך הסביבה היהודית, הספרותית והרב-לשונית שלה. בהמשך הפכו רעיונותיו לחלק מהדרך הגדולה שהובילה להקמת ישראל, להגנה עצמית יהודית ולציונות הפוליטית. עבור ישראל, ז’בוטינסקי אינו דמות מוזיאונית. מורשתו ממשיכה להיות חלק מהזיכרון הפוליטי של המדינה, במיוחד במחנה הציוני הימני. את היוזמה להצבת הפסל קידמו מועדון האודסאים העולמי ומכון מנחם בגין בירושלים. לכן מדובר בסיפור שמחבר ישירות בין אודסה, אוקראינה וישראל. זו אינה הפעם הראשונה שבה אודסה מנסה לשמר את זכרו של ז’בוטינסקי. בבית ברחוב היהודי שבו התגורר הוצב עוד בשנת 1997 תבליט זיכרון. בהמשך הוא נפגע, ולאחר מכן נגנב על ידי ונדלים. כיום נשמר בעיר ציור קיר עם דמותו של ז’בוטינסקי ברחוב בזארנה 33 — בבית שבו נולד וגדל. בנוסף, שמו כבר קיים על מפת העיר: באודסה, עיר הולדתו, נקרא רחוב על שמו. על רקע מלחמתה של רוסיה נגד אוקראינה, היוזמה הזו נראית כחלק מעבודה רחבה יותר עם הזיכרון ההיסטורי. אוקראינה ממשיכה להחזיר למרחב הציבורי שמות הקשורים להיסטוריה היהודית, לציונות ולעתידה של מדינת ישראל. הפסל העתידי של ז’בוטינסקי באודסה אינו רק פסל-חזה של בן עיר ידוע. זהו סימן לקשר בין אוקראינה, ישראל והעם היהודי. ..... לכן חשוב לברר נושאים כאלה עד הסוף — ולעקוב אחרי האופן שבו הם ממשיכים להתפתח ..... עקבו אחרי אלכסנדר לוצנקו | НАновости — Новости Израиля, כדי לא לפספס אירועים חשובים ופרסומים חדשים. לקריאה מלאה: https://nikk.agency/he/274387-2/ אם זה חשוב — שתפו. #НАновости #NAnews #Israel #Ukraine #IsraelUkraine #Израиль #ישראל #אודסה #זבוטינסקי #Jabotinsky #ZeevJabotinsky #Odesa #JewishHistory #UkraineIsrael #ציונות #היסטוריהיהודית

ישראל תחת "גרנים", אוקראינה מחוץ לפוקוס: מה אמר השגריר קורנייצ'וק על השלב החדש במלחמה בין איראן, רוסיה והמזרח התיכון קורנייצ'וק: "לאוקראינה יש הרבה שאלות לישראל, ואנחנו מעלים אותן, אבל הן נמצאות מחוץ לדיון הציבורי. אני יכול לומר רק ששירותי המודיעין והביטחון שלנו עובדים כל הזמן, בלי הגבלות ובלי הפסקות. ידוע לי שלראש הנוכחי של לשכת הנשיא, קירילו בודאנוב, הייתה בשבוע שעבר משלחת של שירותי מודיעין ישראליים. המגעים מתקיימים ברמת שרים, שירותי מודיעין וכן הלאה, אבל לצערי ברמת המנהיגים הבכירים הם מוגבלים". ישראל נכנסה לשלב במלחמה שבו הדפוסים הישנים כבר לא עובדים. לדברי שגריר אוקראינה בישראל, יבגן קורנייצ'וק, בראיון (באוקראינית) ל־"Glavkom" האוקראיני מ־19 בפברואר 2026, מל"טי "גרן" ששודרגו על ידי רוסיה כבר טסים גם לכיוון ישראל, והמלחמה מול איראן משנה יותר ויותר גם את סדר היום האוקראיני וגם את סדר העדיפויות העולמי. אחת המחשבות השנויות ביותר במחלוקת בראיון היא ההסבר לזהירות הישראלית כלפי רוסיה. קורנייצ'וק לא מסתיר את האכזבה שלו, אבל במקביל מתאר את ההיגיון הישראלי בלי אשליות: מדינה קטנה, גיאוגרפיה מורכבת, צורך לשמור על איזון ולהימנע מצעדים שעלולים להרחיב בבת אחת את רשימת האיומים. "כך אומר זאת — הישראלים חייבים לשמור על איזון. בכל זאת, זו מדינה קטנה בגודל של מחוז קייב. לכן הם ימשיכו להיות זהירים ולא יעמדו באופן חד־משמעי לצידנו". ואז הוא אומר בצורה חריפה עוד יותר: "כן, מפציצים אותם, אבל הם עדיין לא יכולים להרשות לעצמם מתקפות חריפות כלפי רוסיה". במילים אחרות, גם כאשר, לפי הדיפלומט האוקראיני, אל ישראל כבר מגיעים "גרנים" שהם רוסיים גם במקור וגם בשדרוג, בירושלים עדיין לא מוכנים לפנייה אנטי־רוסית חדה. מבחינת קייב זה נראה כמו שתיקה מסוכנת. מבחינת חלק מהממסד הישראלי — זו זהירות כפויה. לכתבה המלאה: https://news.nikk.co.il/he/264896-2/ #NAnews #Israel #Ukraine #IsraelUkraine #ישראל #אוקראינה #איראן NAnews‼️:- חדשות ישראל חשוב❓ שתפו ❗️ והירשמו כדי לא לפספס חומרים דומים.

NAnews‼️: בבית לחם, בטהראן ובתל אביב "יוצאי חבר המדינות" קיימו במקביל "טקסים" לציון "יום רוסיה – 2025" מה יכול לאחד ברגש משותף אנשים בתל אביב, טהראן ובית לחם? נכון — חגיגות "יוצאי רוסיה" ל"יום רוסיה". בתל אביב נפרש דגל רוסי בגודל מגרש כדורגל. לפי הדיווחים השתתפו באירוע עשרות בודדות של אנשים. "האורחים לקחו חלק בשירה של שירים עממיים רוסיים, רקדו ריקודים מסורתיים, הקריאו שירה קלאסית... חיכו להם גם כיכר לחם חגיגית (באמת?!), בייגלך, מטריושקות, סמוברים, צ'בורשקות ו'יפיפיות' מקרטון עם קוקושניקים". בבית לחם התקיים קונצרט של מקהלת "רודניצ'וק", תערוכת צילום "נופי רוסיה", חלוקת תעודות ופיקניק מסורתי — בהשתתפות רוסוטרודניצ'סטבו ונציגות רוסיה. בטהראן נפתחה תערוכה "מסורות חיות של רוסיה", הופיעו תזמורת צ'ייקובסקי, להקת "לזגינקה" וסולנים מרוסיה — הכל בחסות משרד התרבות הרוסי ועמיתיו האיראנים. שלוש ערים – תל אביב, בית לחם וטהראן – הפכו בו זמנית לבמה להקרנת השפעתו של הקרמלין באמצעות "יום רוסיה", בתמיכת שגרירויות רוסיה וזרועות "העולם הרוסי". ישראל — מדינה עם קהילה דוברת רוסית רחבה ומשפיעה. אך יותר ויותר ישראלים — לא רק ממוצא אוקראיני — מסרבים להשלים עם מצעדים של דגל מדינת תוקפנית. 📍 לפרטים, שמות, ציטוטים ועובדות — באתר NAnews: https://nikk.agency/he/2025-21/ #nanews #נאנובости #רוסיה #ישראל #אוקראינה #תעמולהרוסית #רוסיהבישראל #יוםרוסיה #השפעההיברידית

NAnews‼️: בבית לחם, בטהראן ובתל אביב "יוצאי חבר המדינות" קיימו במקביל "טקסים" לציון "יום רוסיה – 2025" מה יכול לאחד ברגש משותף אנשים בתל אביב, טהראן ובית לחם? נכון — חגיגות "יוצאי רוסיה" ל"יום רוסיה". בתל אביב נפרש דגל רוסי בגודל מגרש כדורגל. לפי הדיווחים השתתפו באירוע עשרות בודדות של אנשים. "האורחים לקחו חלק בשירה של שירים עממיים רוסיים, רקדו ריקודים מסורתיים, הקריאו שירה קלאסית... חיכו להם גם כיכר לחם חגיגית (באמת?!), בייגלך, מטריושקות, סמוברים, צ'בורשקות ו'יפיפיות' מקרטון עם קוקושניקים". בבית לחם התקיים קונצרט של מקהלת "רודניצ'וק", תערוכת צילום "נופי רוסיה", חלוקת תעודות ופיקניק מסורתי — בהשתתפות רוסוטרודניצ'סטבו ונציגות רוסיה. בטהראן נפתחה תערוכה "מסורות חיות של רוסיה", הופיעו תזמורת צ'ייקובסקי, להקת "לזגינקה" וסולנים מרוסיה — הכל בחסות משרד התרבות הרוסי ועמיתיו האיראנים. שלוש ערים – תל אביב, בית לחם וטהראן – הפכו בו זמנית לבמה להקרנת השפעתו של הקרמלין באמצעות "יום רוסיה", בתמיכת שגרירויות רוסיה וזרועות "העולם הרוסי". ישראל — מדינה עם קהילה דוברת רוסית רחבה ומשפיעה. אך יותר ויותר ישראלים — לא רק ממוצא אוקראיני — מסרבים להשלים עם מצעדים של דגל מדינת תוקפנית. 📍 לפרטים, שמות, ציטוטים ועובדות — באתר NAnews: https://nikk.agency/he/2025-21/ #nanews #נאנובости #רוסיה #ישראל #אוקראינה #תעמולהרוסית #רוסיהבישראל #יוםרוסיה #השפעההיברידית

NAnews‼️: למה הרב הראשי של אוקראינה פונה לטראמפ, משווה את רוסיה לאיראן — וקורא ליהודים לפעול הרב הראשי של אוקראינה משה ראובן אסמן העניק ראיון מיוחד לסוכנות Ukrinform, בו סיפר כיצד הכאב האישי שלו שזור בגורלה של אוקראינה — ומדוע המאבק של אוקראינה הוא גם שליחות יהודית להגנה על חיים, אמת וחירות. הרב תיאר את ביקורו בארצות הברית, שם נפגש עם אנשי ממשל וכמרים, כולל רנדי פיין ומארק ברנס, והסביר מדוע רוסיה ואיראן הן שני צדדים של אותו רוע שמסכן גם את אוקראינה וגם את ישראל. לדבריו, המל״טים האיראניים שמכוונים כיום לקייב — עוד יגיעו לתל אביב, והקהילה היהודית חייבת להתעורר. הצהרתו ״רוסיה היא איראן, ואיראן היא רוסיה״ מהדהדת כאזהרה ישירה. אסמן סיפר גם על אנאטייבקה, יישוב יהודי סמוך לקייב שהפך למקלט בימי המלחמה, ועל מותו של בנו המאומץ מתתיהו, שלחם ונפל בשורות צבא אוקראינה. לזכרו נבנה בית לילדים ולחיילים פצועים. הרב דיבר על הדמיון בין החברה הישראלית לאוקראינית, על כוח האחדות, ועל לקחים ששתי המדינות יכולות ללמוד זו מזו — ובעיקר על גבורת המתנדבים האוקראינים. הוא מאמין כי מבצע מוצלח אחד יכול להוביל לנפילת משטרו של פוטין. המפתח: לא לאבד אמונה — ולפעול. לקריאת הכתבה המלאה באתר NAnews — חדשות ישראל: https://news.nikk.co.il/he/213321-2/ #nanews #נאנוז #משהאסמן #אוקראינה #ישראל #איראן #יהודיםבאוקראינה #רוסיהאיראן #אנאטייבקה #צירהרשע #טראמפ #רביןראשי #ukraine #israel

NAnews‼️: ישראל — זו לא אירופה? “אל לחדש שיתוף פעולה עם תומכי האגרסיה נגד אוקראינה” קרא נציב התרבות של האיחוד האירופי — Politico 6 ביוני 2025 פרסם Politico ראיון עם נציב התרבות גלן מיקאלף. הוא הצהיר: “הבמות האירופאיות לא צריכות לספק במה למי שתומך במלחמת האגרסיה הזו נגד אוקראינה.” “כשבמדינתכם מתקיימת פעילות תרבותית אקטיבית של אמנים רוסים, זה מיד מעיד על דיסאינפורמציה ועל הכנה לאקט תוקפנות כלשהו,” — “זה הניסיון שלנו,” — שר התרבות של אוקראינה ניקולאי טוטשיצקי. “putin זה נפרד… טילים ופצצות זה נפרד, ואופרה זה נפרד, אבל במציאות… הכל קשור, הכי קשר ישיר” — יבגני לברנצ’וק. אנו ב-NAnews משוכנעים: הנייטרליות הרשמית של ישראל בכל הנוגע לחרם תרבותי נראית היום חסרת מוסר. אין חוקים ייעודיים המחייבים תיאטראות ואולמות קונצרטים לסרב לשתף פעולה עם אמנים הקוראים לאגרסיה של putin; חלים רק חוקים כלליים — איסור להסית לאלימות, חוק יסוד “כבוד האדם וחירותו” וחוק למניעת חרמות. רוסיה הורסה ערים והרגה אזרחים חפים מפשע — מאות משפחות בקייב, חארקיב, במריאופול, באודסה ודניפר נותרו ללא קורת גג. כל אוטובוס של פליטים מזכיר ש-“נייטרליות” כאן שווה לפסיביות מול אגרסיית הענק. אנו קוראים לתיאטראות ואולמות קונצרטים בישראל לגבש קודי אתיקה משל עצמם: לא לארח הופעות של מצדיקי אלימות, לכלול בחוזים התחייבות לא להפיץ תעמולה ולזכור את הקורבנות האנושיים האמיתיים. רק כך תוכל ישראל לאשרר את מעמדה כמגוננת מהימנה על חופש, זכויות אדם וסולידריות בינלאומית. קראו את המאמר המלא באתר: https://nikk.agency/he/213164-2/ #nanews #israel #ukraine #israelukraine #תרבות #חרם #סולידריות

NAnews‼️: מה עשתה המשלחת הישראלית בפורום «רוסיה שמעבר לים»? — «פורום XV של איגודי הנוער של רוסים גולים וכלי תקשורת דוברי רוסית בחו"ל» במאי 2025 לא שגרירות ישראל ברוסיה ולא הרשויות בירושלים פרסמו מידע רשמי על נוכחות אזרחים ישראלים בפורום הזה. כתוצאה מכך עולות שאלות רבות. ה"פורום" נערך בסנקט פטרבורג במאי 2025 ואסף, לפי דברי המארגנים, 55 משתתפים מ-28 מדינות (אבחסיה, אלג'יריה, ארמניה, בלארוס, בולגריה, מצרים, ישראל, קזחסטן, קטאר, כרגיזסטן, מרוקו, מולדובה, איחוד האמירויות, עומאן, סוריה, טג'יקיסטן, תאילנד, תוניס, אוזבקיסטן, דרום אוסטיה ועוד). הפורום אורגן על ידי הרשויות הרוסיות — הוועדה לקשרים חיצוניים של סנקט פטרבורג בשיתוף המחלקה לעבודה עם רוסים גולים במשרד החוץ של רוסיה, ומתחת למסווה של אירוע תרבותי-חינוכי הקרמלין מקדם נרטיבים תעמולתיים ומחזק את השפעתו בקרב דיאספורת דוברי הרוסית ברחבי העולם. עדיין לא ידוע מי בדיוק מה"נוער" ומאיזה "ארגוני רוסים גולים" מישראל השתתפו בפורום, ולא פורסמו שמות כלי התקשורת הדוברי-רוסית מישראל שנכחו בו. למרות זאת, שגרירות רוסיה בישראל פרסמה מספר תמונות קבוצתיות של המשתתפים — מי שמעוניין מוזמן לעיין בקישור ואולי לזהות היכרות. האירוע לווה בתצוגת סרטי גיאורגייב וסמלים אימפריאליים נוספים, מעשה שמעורר זעם ושאלות בישראל. רוסיה, בעלת ברית של איראן, סוריה (אסד), חמאס וחיזבאללה, ניצלה את ה"פורום" להפצת תעמולה ולחיזוק השפעתה בקרב דיאספורת הרוסים, כולל בישראל. לפרטים נוספים וצילומים בלעדיים — https://nikk.agency/he/15-2025-3/ #nanews #israel #ukraine #propaganda #russia #diaspora