ברוסיה הגיעו לרמת טירוף חדשה: שם טוענים שהמערב «חוטף» ילדים אוקראינים כדי למסור אותם למשפחות להט״ב מה המשמעות עבור ישראל? ב-28 במאי 2026 הפיצה סוכנות הידיעות הממלכתית הרוסית RIA Novosti, בהסתמך על דו״ח חדש של משרד החוץ הרוסי בשם «על מצב זכויות האדם באוקראינה», את הטענה שילדים אוקראינים מוצאים כביכול «באופן בלתי חוקי» למדינות האיחוד האירופי ולארצות הברית. באותה מסגרת נטען גם כי «מסמכי הילדים עלולים להיות מושמדים», וכי קטינים כביכול «נמסרים לאימוץ, בין היתר למשפחות להט״ב». זה נשמע כמו עוד טירוף תעמולתי רוסי. אבל למעשה זו לא רק אמירה מטורפת. זה ניסיון להפוך על הראש את אחת ההאשמות הכבדות ביותר נגד רוסיה עצמה. ברור שבעולם נורמלי אף אחד לא יאמין ברצינות למבנה כזה. יותר מדי ברור לשם מה זה נועד. זו אינה הודעה לקהילה הבינלאומית, לא דו״ח זכויות אדם ולא ניסיון אמיתי להוכיח משהו. זה טקסט לצריכה פנימית. לאותו קהל רוסי פנימי, שצריך להסביר לו שוב מדוע רוסיה כביכול «מצילה», בזמן שבפועל היא מואשמת בגירוש ילדים. לאנשים שמוכרים להם במשך שנים את אותה נוסחה: אם הקרמלין ביצע פשע, צריך מיד להמציא שהאויבים עושים אותו דבר — רק «הרבה יותר גרוע». נושא הלהט״ב כאן לא נועד לעובדות, אלא לרגש. התעמולה הרוסית משתמשת כבר מזמן בדימוי של «מערב להט״בי» ככפתור פחד: לוחצים — והקהל כבר לא שואל איפה הראיות, מי בדק את הנתונים ולמה מדברים על זה דווקא עכשיו. הנוסחה פשוטה: ילדים + מערב + מסמכים מושמדים + להט״ב = פאניקה מוסרית מוכנה. אבל אם מסירים את הרגש, נשאר חלל ריק. רוסיה לוקחת נושא שבו היא עצמה הפכה למושא של הליכים פליליים בינלאומיים, וזורקת אותו בחזרה לעבר אוקראינה, האיחוד האירופי וארצות הברית. השאלה «לאן רוסיה הוציאה את הילדים האוקראינים?» מוחלפת בשאלה «מה המערב עושה עם ילדים אוקראינים?» זו אינה רטוריקה מקרית. זו דרך לטשטש אחריות. למשרד החוץ הרוסי לא היה מספיק פשוט לומר: «אוקראינה מתייחסת רע לילדים». זה היה חלש מדי. היה צריך סיפור שיכה מיד ברגש של הקהל הרוסי. לכן בדו״ח מופיע המערב. אחר כך ארצות הברית ואירופה. אחר כך מסמכים מושמדים. אחר כך משפחות להט״ב. זו אינה קונסטרוקציה משפטית. זו תמונה תעמולתית. היא בנויה כך שהקורא לא ישאל: איפה ההוכחות, אילו ילדים, אילו משפחות, אילו החלטות בתי משפט, אילו רשויות רווחה, אילו משקיפים בינלאומיים אישרו את זה? מציעים לו להזדעזע מיד. כך בדיוק עובדת פאניקה מוסרית. היא מחליפה בדיקת עובדות בתחושת אימה. אבל בנושא הילדים האוקראינים תחושות אינן מספיקות. כאן יש תאריכים, מסמכים והחלטות בינלאומיות קונקרטיות. 17 במרץ 2023 — צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ולדימיר פוטין ומריה לבובה-בלובה בפרשת הגירוש וההעברה הבלתי חוקיים של ילדים אוקראינים משטחים כבושים של אוקראינה לרוסיה. 12 במרץ 2026 — מסקנת ועדת האו״ם בדבר פשעים נגד האנושות הקשורים לגירוש ולהעברה כפויה של ילדים אוקראינים בידי הרשויות הרוסיות. 11 במאי 2026 — סנקציות של האיחוד האירופי נגד אנשים וארגונים הקשורים לגירוש, הטמעה כפויה, אינדוקטרינציה וחינוך צבאי של ילדים אוקראינים. 28 במאי 2026 — משרד החוץ הרוסי מנסה להפוך את הסיפור ולהאשים את המערב. הרצף הזה מסביר הרבה בפני עצמו. קודם מופיעה האשמה בינלאומית נגד רוסיה. אחר כך — מסקנות האו״ם. לאחר מכן — סנקציות של האיחוד האירופי. ורק אז משרד החוץ הרוסי מנסה לומר: זה לא אנחנו, זה המערב. לא מדובר רק באוקראינה. מדובר באופן שבו מדינה תוקפנית עובדת עם נושא הילדים, המלחמה, הזיכרון והזהות. בהתחלה קוראים לילדים «מפונים». אחר כך מסבירים את העברתם כ«הצלה». לאחר מכן, כשמופיעות האשמות בינלאומיות, התוקפן מתחיל להאשים אחרים ב«חטיפת ילדים». ואז הכול שוקע במילים על מוסר, מערב, משפחה ו«ערכים מסורתיים». ישראל מבינה היטב שמלחמה אינה מתנהלת רק בנשק. היא מתנהלת גם במסמכים, בשמות, בשפה, בסיפורי משפחות ובזכותו של אדם להישאר חלק מעמו. עם הילדים האוקראינים זו בדיוק השאלה המרכזית. לא רק היכן הם נמצאים פיזית. אלא מי מחליט מי הם יהיו מחר. קראו את המאמר המלא כאן: https://news.nikk.co.il/he/276278-2/ ..... לכן חשוב לפרק נושאים כאלה עד הסוף — ולעקוב אחר האופן שבו הם ממשיכים להתפתח. עקבו אחרי אלכסנדר לוצנקו | NAnews - Nikk.Agency Israel News, כדי לא לפספס אירועים חשובים ופרסומים חדשים. אם זה חשוב — שתפו. ברוסיה הגיעו לרמת טירוף חדשה: שם טוענים שהמערב «חוטף» ילדים אוקראינים כדי למסור אותם למשפחות להט״ב #NAnews #NikkAgency #IsraelNews #Israel #Ukraine #IsraelUkraine #ישראל #אוקראינה #רוסיה #ילדיאוקראינה #ICC #פוטין #WarCrimes #HumanRights

אם מהמרים רק על כוח, המלחמה הופכת לאינסופית: הררי על ישראל, אוקראינה ועידן חדש של איומים יובל נח הררי לא אומר לישראל לוותר על כוח. חשוב להדגיש זאת כבר מההתחלה, כי אחרת קל לעוות את דבריו. הוא לא מציע למדינה שחוותה את 7 באוקטובר לחיות באשליות. הוא לא חולק על כך שישראל זקוקה לצבא, למודיעין, לגבולות, למוכנות לתגובה וליכולת להתמודד עם האיומים של חמאס, חיזבאללה, איראן ואויבים אחרים. אבל הררי מדבר על דבר אחר: כאשר כוח מפסיק להיות כלי הגנה והופך לאמונה היחידה של המדינה, הוא מפסיק לספק ביטחון. הוא מתחיל לדרוש עוד ועוד כוח. ובשלב מסוים המדינה כבר לא מגינה על העתיד, אלא נתקעת בהווה שבו כל יום מוסבר באמצעות איום חדש, אויב חדש, הצדקה חדשה וצורך חדש ללחוץ חזק יותר. מה ישראל ואוקראינה צריכות להבין מזה עכשיו? בדיוק כאן השיחה שלו עם עזרא קליין ב-26 במאי 2026 נשמעת לא כמו הרצאה פילוסופית, אלא כמו אזהרה לישראל, לאוקראינה, לאירופה ולעולם כולו, שמתרגל שוב לשפה של אימפריות, אולטימטומים וסחיטה בכוח. וכאן הניסיון האוקראיני נעשה חשוב במיוחד. פוטין גם הוא הימר על כוח גס. הוא היה בטוח שאוקראינה תקרוס במהירות, שאפשר לרסק מדינה באמצעות טנקים, טילים, פחד ומבנה שלטוני אנכי. בתוך ההיגיון הזה אוקראינה לא הייתה חברה חיה, אלא שטח על מפה. לא עם, אלא אובייקט של לחץ. אבל אוקראינה לא קרסה. היא הראתה שמדינה היא לא רק צבא, ממשל וגבולות. היא גם אנשים שמוכנים להגן על הבית שלהם. היא סולידריות לאומית. היא אמון בין אנשים שאינם מכירים זה את זה. היא מוכנות לשלם מחיר עבור חירות ועבור הזכות להחליט בעצמם על עתידם. בדיוק משום כך הדוגמה של אוקראינה חשובה כל כך לישראל. ישראל ואוקראינה נמצאות במלחמות שונות, מול איומים שונים, עם היסטוריה שונה וגיאוגרפיה שונה. אבל שתי המדינות חיות בעולם שבו אויבים בודקים את אותה שאלה: האם אפשר שוב לשבור גבולות בכוח, להרוג אזרחים, למחוק זהות ולחכות שהעולם יתרגל? אוקראינה עונה על השאלה הזאת בהתנגדות לתוקפנות הרוסית. ישראל עונה על השאלה הזאת אחרי 7 באוקטובר, כאשר חמאס ניסה לא רק להרוג ישראלים, אלא לשבור את עצם הסיפור של הביטחון הישראלי, האמון והזכות לחיות בבית. אבל כאן מתחיל הרגע הקשה ביותר. הררי לא אומר שישראל צריכה להיות חלשה. הוא אומר שמדינה שמאמינה רק בכוח עלולה להילכד במלכודת. משום שאם ביטחון נבנה רק על דיכוי איומים, רשימת האיומים לעולם אינה נגמרת. אוקראינה הראתה שכוחו של התוקפן אינו כל-יכול. ישראל צריכה להראות דבר אחר: שכוחה של מדינה המגינה על עצמה אינו חייב להפוך לפולחן כוח. זה חשוב במיוחד עבור ההיסטוריה היהודית. הררי מזכיר את יבנה, את אלפיים שנות המסורת היהודית של לימוד, ויכוח, חוק, זיכרון והיכולת להיות שונה. הציונות לא הייתה פרויקט של חולשה. היא נתנה לעם היהודי צבא, מדינה, שפה, אדמה ויכולת להגן על עצמו. אבל השאלה נשארת פתוחה: לשם מה נחוץ הכוח? אם רק לשם עוד כוח — זו דרך ללא סוף. אם לשם חיים, עתיד, ביטחון האזרחים, אמון החברה, הגנה על ילדים, שמירת הבית וזכותו של עם להיות עצמו — אז הכוח חייב להיות קשור לאסטרטגיה, לאחריות וליכולת לראות את המציאות במלואה. כך גם לגבי אוקראינה. אוקראינה אינה נלחמת כדי להפוך למראה של רוסיה. אוקראינה נלחמת כדי לשרוד כמדינה חופשית, לא לאפשר לפוטין לשרטט מחדש גבולות ולהוכיח שכוח אימפריאלי גס אינו חוק העולם. בדיוק משום כך השיחה של הררי חשובה לישראל ולאוקראינה גם יחד. היא אינה עוסקת בוויתור על הגנה. היא עוסקת בכך שהגנה לבדה אינה מספיקה, אם אין הבנה ברורה של העתיד. צבא יכול לנצח בקרב. אבל חברה חייבת להבין איזו מדינה היא מגינה עליה, אילו כללים היא רואה כשלה, איזה סיפור היא תעביר לילדיה ומדוע אסור לאויב להכתיב לה את דמותה המוסרית. אוקראינה מגינה היום לא רק על שטח. היא מגינה על העיקרון שלפיו כוח גדול אינו רשאי להשמיד מדינה קטנה יותר רק מפני שהוא יכול. ישראל מגינה היום לא רק על גבולות. היא מגינה על זכותה של המדינה היהודית לחיות אחרי 7 באוקטובר, אך גם על הצורך שלא לאבד את עצמה בתוך מלחמה אינסופית, פחד ופילוג פנימי. וכאן האזהרה של הררי נשמעת חדה במיוחד: כוח הכרחי כאשר תוקפים אותך. אבל אם כוח הופך לתשובה היחידה לכל השאלות, הוא מפסיק להיות הגנה ומתחיל לנהל את המדינה במקום פוליטיקה, זיכרון, חוק ועתיד. ..... לכן חשוב לפרק נושאים כאלה עד הסוף — ולעקוב אחר הדרך שבה הם מתפתחים בהמשך ..... עקבו אחרי אלכסנדר לוצנקו | NAnews — חדשות ישראל, כדי לא לפספס אירועים חשובים ופרסומים חדשים. לקריאה מלאה: https://nikk.agency/he/276222-2/ אם זה חשוב — שתפו. אם מהמרים רק על כוח, המלחמה הופכת לאינסופית: הררי על ישראל, אוקראינה ועידן חדש של איומים #NAnews #Israel #Ukraine #IsraelUkraine #ישראל #אוקראינה #הררי #יובלנחהררי #בינהמלאכותית #פוליטיקה #ביטחון #7באוקטובר #חמאס #פוטין #רוסיה

פוטין עדיין לא הבין את הדבר המרכזי: התקפות על ערים אוקראיניות לא גורמות לאנשים “להיכנע”. הן הופכות את החברה האוקראינית לקשוחה יותר, מאורגנת יותר וכועסת יותר. כל בית שנהרס הוא עוד הוכחה לכך שוויתורים לטרור לא עוצרים טרור. ליל טרור המוני באוקראינה: רוסיה תקפה ב“קינז’אלים”, “אורשניק” וכטב״מים — למה הטרור הרוסי שוב לא שבר את אוקראינה מה ישראל צריכה להבין מהלילה הזה? הלילה שבין 23 ל-24 במאי 2026 הפך עבור קייב לאחד הלילות הקשים ביותר מאז תחילת המלחמה בהיקף מלא. רוסיה ביצעה נגד אוקראינה מתקפה משולבת ומסיבית — באמצעות טילים מסוגים שונים, טילים בליסטיים ומאות כטב״מים. היעד המרכזי שוב היה הבירה. לפי נתונים ראשוניים, מתחילת היממה נפגעו לפחות 83 בני אדם. יש הרוגים. היקף המתקפה היה עצום: כ-90 טילים מסוגים שונים, בהם 36 טילים בליסטיים, וכ-600 כטב״מים. חלק מהמטרות יורטו, אבל לא את כל הטילים הבליסטיים ניתן לעצור באמצעי ההגנה האווירית הקיימים. כך בדיוק נראית היום ה“עוצמה” הרוסית האמיתית — טילים נגד דירות, כניסות לבניינים, חדרי ילדים ואנשים שרק ניסו לשרוד עוד לילה. אי אפשר להסביר מתקפה כזאת בהיגיון צבאי. זו לא אסטרטגיית ניצחון. זה ניסיון לזרוע פחד, כעס, עייפות ותחושת חוסר אונים. רוסיה שוב פועלת כמדינת טרור: היא לא מצליחה לנצח את הצבא האוקראיני — ולכן פוגעת בבתי מגורים, בתי ספר, שווקים, מרכזי קניות ואנשים רגילים. פוטין רצה להציג “כוח”, אבל הראה רק חולשה של טרוריסט שנלחם לא בצבא, אלא בערים. מוסקבה ניסתה להציג את המתקפה הזאת כהפגנת יכולות. בפועל, היא שוב חשפה חולשה פוליטית וצבאית. כשמדינה לא מצליחה להשיג תוצאה בשדה הקרב, היא מתחילה להילחם בבנייני מגורים, שווקים ובתי ספר. זוהי מהות הטקטיקה הרוסית הנוכחית. לא לנצח צבא — אלא להעניש אזרחים. לא לשנות את מהלך המלחמה — אלא להרגיל את העולם למתקפות ליליות. לא להציע שלום — אלא להעלות שוב את מחיר הדם. לא רק קייב הותקפה. תחת אש היו גם מחוזות צ’רקאסי, חרקיב, קירובוהראד, אודסה, פולטבה, סומי, ז’יטומיר וחמלניצקי. בנפרד דווח על מתקפה נגד בילה צרקווה באמצעות טיל שמקושר ל“אורשניק” הרוסי. את שם הנשק הזה מוסקבה משתמשת בו ככלי ללחץ פסיכולוגי. אבל מאחורי האריזה התעמולתית נשארת אותה מציאות: הטילים עפים לעבר ערים, לא לעבר “איומים מיתיים”. לכן את משטר פוטין צריך לקרוא בשמו: משטר טרוריסטי שמנסה לסחוט את העולם באמצעות תקיפות נגד אזרחים. עבור ישראל, הסיפור הזה לא יכול להיות רחוק. ישראלים יודעים היטב מהן אזעקות בלילה, טילים, מקלטים, המתנה להודעות מקרובים והבוקר שאחרי הפיצוצים. לכן המתקפה על קייב היא לא רק טרגדיה אוקראינית. זו אזהרה לכל המדינות שמבינות את מחיר הטרור. כאשר מאפשרים לטרוריסטים לירות על ערים ללא ענישה אמיתית, הם מפרשים את השתיקה כאישור להמשיך. ..... לכן חשוב לברר נושאים כאלה עד הסוף — ולעקוב אחרי הדרך שבה הם מתפתחים בהמשך ..... עקבו אחרי אלכסנדר לוצנקו | NAnews — חדשות ישראל, כדי לא לפספס אירועים חשובים ופרסומים חדשים. לקריאה מלאה כאן: https://news.nikk.co.il/he/275578-2/ אם זה חשוב — שתפו. #NAnews #Israel #Ukraine #IsraelUkraine #ישראל #קייב #אוקראינה #רוסיה #RussianWar #StandWithUkraine #הגנהאווירית #טרור #Kyiv #מחוזחמלניצקי

NAnews‼️: למה הרב הראשי של אוקראינה פונה לטראמפ, משווה את רוסיה לאיראן — וקורא ליהודים לפעול הרב הראשי של אוקראינה משה ראובן אסמן העניק ראיון מיוחד לסוכנות Ukrinform, בו סיפר כיצד הכאב האישי שלו שזור בגורלה של אוקראינה — ומדוע המאבק של אוקראינה הוא גם שליחות יהודית להגנה על חיים, אמת וחירות. הרב תיאר את ביקורו בארצות הברית, שם נפגש עם אנשי ממשל וכמרים, כולל רנדי פיין ומארק ברנס, והסביר מדוע רוסיה ואיראן הן שני צדדים של אותו רוע שמסכן גם את אוקראינה וגם את ישראל. לדבריו, המל״טים האיראניים שמכוונים כיום לקייב — עוד יגיעו לתל אביב, והקהילה היהודית חייבת להתעורר. הצהרתו ״רוסיה היא איראן, ואיראן היא רוסיה״ מהדהדת כאזהרה ישירה. אסמן סיפר גם על אנאטייבקה, יישוב יהודי סמוך לקייב שהפך למקלט בימי המלחמה, ועל מותו של בנו המאומץ מתתיהו, שלחם ונפל בשורות צבא אוקראינה. לזכרו נבנה בית לילדים ולחיילים פצועים. הרב דיבר על הדמיון בין החברה הישראלית לאוקראינית, על כוח האחדות, ועל לקחים ששתי המדינות יכולות ללמוד זו מזו — ובעיקר על גבורת המתנדבים האוקראינים. הוא מאמין כי מבצע מוצלח אחד יכול להוביל לנפילת משטרו של פוטין. המפתח: לא לאבד אמונה — ולפעול. לקריאת הכתבה המלאה באתר NAnews — חדשות ישראל: https://news.nikk.co.il/he/213321-2/ #nanews #נאנוז #משהאסמן #אוקראינה #ישראל #איראן #יהודיםבאוקראינה #רוסיהאיראן #אנאטייבקה #צירהרשע #טראמפ #רביןראשי #ukraine #israel

NAnews‼️: מחבר הספר «חמאס — שבח לגיבורים» קיבל את תואר "גיבור העבודה" של רוסיה: מה עומד מאחורי ההחלטה של פוטין, נשיא רוסיה? ב-3 ביוני 2025 נודע כי נשיא רוסיה וולדימיר פוטין העניק את תואר "גיבור העבודה" ל"כותב" אלכסנדר פרוחנוב. בהחלטה נכתב — "על תרומה מיוחדת לפיתוח התרבות והספרות המקומית". פרוחנוב הוא עורך ותיק של העיתון הימני הקיצוני "זאוטרה", הידוע בפרסומיו האנטישמיים. הוא גם מחבר הספר «חמאס — שבח לגיבורים», שבו מהלל את ארגון הטרור הפלסטיני. הנה ציטוט של "הסופר" פרוחנוב על ספרו: "כולנו, שעבדנו על הספר הזה, נכווינו באש המאבק של חמאס. כשאני שומע על גיבורי חמאס, שמכריכים עצמם בחומרי נפץ ומתפוצצים על טנקים של הכובשים, אני נזכר בגיבורי פאנפילוב; כשאני שומע על המצור בעזה, שבו אנשים מתים מרעב וחולקים את פירור הלחם האחרון, אני רואה את לנינגרד במצור. כמובן, הספר שלנו איננו רקטה נגד טנקים, אבל זה גם נשק. זו תרומה צנועה שלנו להתנגדות הרוסית למען חמאס. אני בטוח שבמספר שנים נערוך את ההצגה הבאה בבירת פלסטין — ירושלים. העם הפלסטיני היקר והקורבן חייב להיות מאוחד וחופשי. תהילה לחמאס!" בשנת 2012 פרוחנוב אמר: "אני במוסקבה מייצג תא של חמאס". בשנת 2017 כינה את עצמו "אח של חמאס". בשנת 2021 פרסם מאמר בשם «חמאס, נצח!», בו מהלל את מנהיגי הארגון. הענקת התואר לו היא לא רק מעשה פורמלי, אלא הצהרה על תמיכה באידיאולוגיה המהללת טרור ושנאה. זו קריאת אזהרה לישראל ולעולם. הענקת התואר הגבוה ביותר במדינה לאדם המקדם טרור ושנאה כלפי ישראל משקפת את דעיכת המדיניות התרבותית והמוסרית ברוסיה. זו אינה תרומתו של פרוחנוב, אלא הדרך שבה פוטין מוביל — לברית עם הטרור, לעיוות ההיסטוריה ולאנטישמיות ממוסדת. https://news.nikk.co.il/he/212729-2/ #nanews #ישראל #חמאס #פרוחנוב #פוטין #טרור #אנטישמיות #גיבור_העבודה

טרוריסטים רוסים הרגו 13 אזרחים, ביניהם 3 ילדים מאותה משפחה — עוד לילה נורא עבור אוקראינה. רוסיה שוב הוכיחה את מהותה כמדינת טרור, כשהיא שיגרה לעבר אוקראינה 300 מל"טים תקיפה ו-70 טילים. נשיא אוקראינה זלנסקי הצהיר במפורש: "רוסיה מאריכה את המלחמה הזו וממשיכה להרוג מדי יום. העולם יכול לצאת לסוף שבוע, אבל המלחמה נמשכת, ללא קשר לימים או חגים. אסור להתעלם מכך. שתיקת אמריקה, שתיקת אחרים בעולם רק מעודדת את פוטין". טרור אכזרי במיוחד, רצח ילדים, "חגורות מתאבדים מעופפות" עם רכיבים קטלניים שנועדו להגדיל את מספר הקורבנות — כל זה קורה תחת מסווה של משא ומתן, שבפועל מסתיר דרישות לכניעת אוקראינה. כל זאת מלווה בהצהרות דוחות של אנשים כמו לברוב על "הצלת דוברי הרוסית". הטרגדיה בז'יטומיר מזעזעת במיוחד, שם נהרגו שלושה ילדים מאותה משפחה כתוצאה מהפגזה. הוריהם פונו לבית החולים, והאם במצב קשה. אנחנו, הקהילה היהודית הישראלית האוקראינית, רואים ומבינים: רוסיה היא לא רק תוקפן, אלא רוצחת שאסור לאפשר לה להמשיך בטרור נגד עמים שלמים. ומתי ממשלת ישראל תבחין בכך? זה לא רק חדשות — זה זעקה לעזרה ולאמת שאסור להשתיק. לפרטים נוספים: https://news.nikk.co.il/he/13-3-2/ NAnews – Israel News‼️ #nanews #israel #ukraine #israelukraine

NAnews‼️: TERRORUSSIA: קייב הותקפה במתקפה מסיבית — פגיעה באזרחים, בדירות ובבתי ספר: הטרור ככלי לחץ של פוטין על אוקראינה בלילה שבין 23 ל-24 במאי 2025, רוסיה שיגרה על קייב והאזור 14 טילים בליסטיים ו-250 מל"טים. מערך ההגנה האווירית האוקראיני יירט 6 טילים ו-245 מל"טים, אך התקיפות פצעו 15 בני אדם, כולל שני ילדים, וגרמו לנזקים בבתים בשישה אזורים. מתקפות כאלה הן בחירה מודעת בטרור וניסיון לזרוע פחד — לא פעולות צבאיות. רוסיה, כמו איראן, החות'ים, חמאס וחיזבאללה, שואפת להשמיד מדינות דמוקרטיות תוך שימוש בטרור והרס. במקביל, רוסיה מציעה "שלום" ותובעת מאוקראינה לנסוג מאזורים כבושים — דרישה בלתי אפשרית שמדגישה את הצביעות של הקרמלין. אבל האוקראינים, כמו הישראלים, יודעים שהאחדות והאומץ הם המפתח להישרדות. העולם חייב לזכור שהטרוריזם אינו גיאוגרפיה, אלא אידיאולוגיה — וצריך להילחם בו יחד. https://nikk.agency/he/210965-2/ #נאנובוסטי #terrorussia #קייב #ישראל #אוקראינה #טרור

NAnews‼️: אב בצבא אוקראינה, בן בצה"ל. מדוע בנו של גיבור אוקראיני שנהרג בקרב לא יכול להגיע להלווייתו בקייב מקסים נליפה היה מגיש טלוויזיה אוקראיני מפורסם, שחקן ובדרן. הוא הנחה תוכניות מצליחות, כולל הגרסה האוקראינית של „רוקדים עם כוכבים“, וזכה לאהבת מיליוני צופים. עם פרוץ הפלישה הרוסית ב-2022, הוא עזב את עולם הבידור, התגייס לצבא האוקראיני, ובמרץ התגייס רשמית לכוחות המזוינים של אוקראינה. הוא נהרג בקרב ב-12 במאי 2025. הותיר אחריו את רעייתו תמרה, בנו ארטיום ובתו מריה. בנו של ההרוג — ארטיום נליפה — משרת כיום בצה"ל, בחטיבת „גולני“. הוא עלה לישראל עם אמו בשנת 2022, כשהיה בן 17. כיום הוא אזרח ישראלי, אך לפי החוק האוקראיני הוא עדיין נחשב אזרח אוקראינה. ארטיום לא יכול להגיע להלוויה, כי אם ייכנס לאוקראינה, הוא לא יוכל לצאת ממנה שוב — עקב חוק הגיוס. קיימת לו זכות לדחיית שירות, אך התהליך מורכב וארוך: סעיף 23 לחוק הגיוס האוקראיני קובע שמי שאיבד את אביו בלחימה נגד רוסיה זכאי לדחייה, אך עליו להציג מספר מסמכים רשמיים. לאחר שיחות והתייעצויות עם שגרירות ישראל באוקראינה, המשפחה קיבלה החלטה קשה — לא להגיע להלוויה. הסיכון שארטיום לא יוכל לחזור לישראל גדול מדי. הטקס יצולם, והווידאו יועבר אליו. מערכת NAnews – חדשות ישראל מדגישה: זו לא רק טרגדיה אישית. זו סיטואציה שעשויה לחזור על עצמה, והדיפלומטיה חייבת למצוא פתרון — עבור מי שחייו מחוברים לשתי המדינות. הרי גם האב וגם הבן נלחמים בנשק ביד — האחד באוקראינה, השני בישראל — מול אותם אויבים: טרוריסטים, כובשים ותוקפים, הפועלים בשותפות — רוסיה של פוטין, איראן, חמאס ומשטרים עוינים נוספים. https://news.nikk.co.il/he/210288-2/ #נאנויס #nanews #ישראל #אוקראינה #צה״ל #צבאאוקראינה #חמאס #רוסיה #איראן #אזרחות #גיוס #זכותלדחייה #יחסידיפלומטיים #זיכרון #משפחה

NAnews‼️: איכשהו ישראל מצאה את עצמה בטורניר "בינלאומי" בג'ודו ברוסיה — האם הספורט שוב "מחוץ לפוליטיקה"? אנאטולי סולומונוביץ' רחלין (1938–2013) היה אחד המאמנים המוערכים ביותר בג'ודו בברית המועצות וברוסיה. ניצול המצור, יליד לנינגרד, הקדיש חמישים שנה להכשרת ספורטאים צעירים. יותר ממאה מתלמידיו הוסמכו כאמני ספורט. הוא עמד בראש פיתוח הג'ודו בעיר, עבד עם ילדים ונוער, פתח חוגים ולימד באוניברסיטאות. לעומתו, פוטין משתמש כיום בשמו של מאמנו ככלי תעמולה מדינית, והופך מורשת ספורטיבית אמיתית למסווה של בידוד בינלאומי ותוקפנות צבאית. ב-17 במאי 2025 נפתח בסנט פטרבורג הטורניר הבינלאומי ה-13 לנוער בג'ודו — "גביע אנאטולי רחלין". המארגנים הכריזו בגאווה על הסטטוס "הבינלאומי" של הטורניר. בין המשתתפים — רוסיה, בלארוס, קזחסטן, ארמניה, אזרבייג'ן, טורקמניסטן, אוזבקיסטן, גאורגיה, סרביה, אבחזיה, ישראל ואחרות. בטקס הפתיחה השתתף מושל סנט פטרבורג אלכסנדר בגולוב, שקרא ברכה מפוטין. שמה של ישראל משמש ככלי תעמולה — כדי להראות שגם מדינות דמוקרטיות ממשיכות לשתף פעולה עם מוסקבה. רוסיה כיום היא בת ברית אסטרטגית של אויבי ישראל. בקרמלין מארחים משלחות של חמאס — ארגון טרור ששואף להשמיד את מדינת ישראל. פוטין אף הציע לבן ערובה ששוחרר ולמשפחתו "להודות" למחבלים על כך שלא הרגו אותו — אלא רק החזיקו אותו שנה וחצי במנהרות עזה. גם איראן שותפה לכך: שלטונה מכחיש את השואה, יורה טילים על ישראל, רודף יהודים ומבצע פיגועים נגדם במדינות אחרות. בשנת 2025 חתמה רוסיה עם איראן על הסכם שותפות אסטרטגית כוללת. זה לא קשור לרחלין ולא לספורט. זו מניפולציה פוליטית — וישראל לא צריכה לשלם עליה בשמה הטוב. לכבד את זכרו של מאמן גדול — פירושו לא להשתתף במשחקים של הדיקטטור. https://nikk.agency/he/209705-2/ #nanews #נאנובוסטי #ישראל #אוקראינה #ג'ודו #פוטין #רחלין #חמאס #איראן #סנקציות #ספורטלאניטרלי #ישראלאוקראינה

Bloomberg: «טראמפ נלחם בשש מלחמות ויפסיד בכולן» — אוקראינה, ישראל, סין וכל העולם «האירועים בחודשים הקרובים יגבש את מורשת הנשיא.» במהלך ההשבעה השנייה שלו, נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הכריז על עצמו כמבשר שלום ומומחה למשא ומתן, אך רק 100 ימים לאחר מכן הוא מצא את עצמו מעורב בשלוש מלחמות חמות, נוסף על מלחמה קרה, פוטנציאלית ומלחמת סחר. הוא מתחיל עם חיסרון שהוא יצר בעצמו: ההחלטות שלו מתוחות את בריתות אמריקה, פוגעות בכוחה הכלכלי ומעמידות בסימן שאלה את יכולת האסטרטגית שלה. שש מלחמות, בהן טראמפ עלול להפסיד: מלחמת אוקראינה — טראמפ קיווה על פתרון מהיר, אך מטרות פוטין מסבכות את הסכם השלום. מלחמה בתימן — ארה"ב לא מצליחה לדכא את החות'ים. מלחמה עם חמאס — ישראל נלחמת בטירור, אך המצב נותר מתוח. מלחמה פוטנציאלית עם איראן — איראן ממשיכה את תוכניתה הגרעינית. מלחמה קרה עם סין — מתיחות סחר גוברת. מלחמת סחר — הטלת מכסים מאיימת על הכלכלה העולמית. המצב הזה עשוי להוביל להשלכות חמורות עבור ארה"ב ועבור כל העולם אם טראמפ לא יתחיל לפעול בצורה החלטית. https://nikk.agency/he/206063-2/ НАновости, NAnews, Israel, Ukraine, USA, Trump, MiddleEast, China, InternationalRelations